איך הגעתי לעזור לזוגות צעירים עם הכסף שלהם?
האמת, אף פעם לא נמשכתי לתחום. אני מגיע מבית של ספרות והיסטוריה, לשון ומשפטים. לא זכור לי ששמעתי בתור ילד דיבורים על פנסיה או מדד המחירים לצרכן, וגם לא מושגים כמו ריבית דריבית או קרן השתלמות. בתיכון ניגשתי לשלוש יחידות בגרות במתמטיקה וכיוונתי את עצמי לתחום התקשורת או ההוראה.
הייתי בן 21 כשהציעו לי לצאת עם מי שהיום היא אשתי, מוריה. בתור בנאדם מחושב, דחיתי את ההצעה מיד. ידעתי מה עלול לקרות – אנחנו זוג דוסים, אז נצא רק שלושה חודשים, נהיה מאורסים עוד שלושה חודשים, ותוך חצי שנה אני נשוי, אחר כך ילדים – עם אחריות ותשלומי ארנונה, עם שכירות ועול של פרנסה.
אחרי שההצעה לצאת עם מוריה עלתה שוב ושוב, תפסתי לשיחה את חבר שלי נתן, שכבר היה נשוי, ושאלתי אותו: "תגיד, איך חיים?". הוא הושיב אותי ופתח בפניי את העולם הפיננסי שלו – כמה הוא מכניס וכמה אשתו, מה גובה השכירות וכמה בערך הוציאו על אוכל, איך הם חוסכים ומה התוכניות לעתיד.
רק אחרי השיחה עם נתן הרגשתי שאני יכול לנשום. עוד לא ידעתי איך מתנהלים, אבל ידעתי שזה אפשרי.
אז יצאתי עם מוריה.
ואכן, כמו דוסים – תוך שלושה חודשים התארסנו, שלושה חודשים אחר כך התחתנו, וברוך ה' אנחנו חיים באושר ועושר עד עצם היום הזה.
אבל זה רק תחילת הסיפור.
כי גם אחרי החתונה, ואחרי שמדריך החתנים שלי רוני לימד אותי את יסודות הפיננסים, עדיין לא הרגשתי בטוח. לפני החתונה כסף לא היה עניין מבחינתי. אני חושב שאפילו לא הייתה לי אפליקציה של הבנק. היו מקומות עבודה שהיו חייבים לי כמה אלפי שקלים, ולא חשבתי לדרוש אותם. התחום הזה היה רחוק ממני.
מיד אחרי החתונה התחלתי ללמוד. קראתי ספרים, שמעתי הרצאות, השתתפתי בקורסים מקוונים של האוניברסיטאות הטובות בעולם (אני דובר אנגלית מהבית), כל חומר כלכלי שהייתי יכול לשים עליו את היד – שמתי אותה. ולאט לאט נרגעתי.
פתחנו חיסכון לעצמו ועוד אחד לילדים.
קנינו נדל"ן להשקעה.
נתנו מעשר כספים לצדקה.
הקמנו קופה קטנה של חיסכון לחופשה.
דאגנו לביטוחים שמותאמים לנו.
ויתרנו על השקעות מפוקפקות או מסוכנות מדי.
המשכתי את חיי כשהעולם הכלכלי מעניין אותי יותר ויותר, אבל לא חשבתי לעבוד בתחום.
– המשך יבוא –