איך הגעתי לעזור לזוגות צעירים עם הכסף שלהם?

אז מיד אחרי החתונה התחלתי ללמוד.

קראתי ספרים, שמעתי הרצאות, השתתפתי בקורסים מקוונים של האוניברסיטאות הטובות בעולם (אני דובר אנגלית מהבית), כל חומר כלכלי שהייתי יכול לשים עליו את היד – שמתי אותה. ולאט לאט נרגעתי. פתחנו חיסכון לעצמו ועוד אחד לילדים. קנינו נדל"ן להשקעה. נתנו מעשר כספים לצדקה. הקמנו קופה קטנה של חיסכון לחופשה. דאגנו לביטוחים שמותאמים לנו. ויתרנו על השקעות מפוקפקות או מסוכנות מדי. המשכתי את חיי כשהעולם הכלכלי מעניין אותי יותר ויותר, אבל לא חשבתי לעבוד בתחום.

יום אחד, חבר ביקש ממני להסתכל על תלוש המשכורת שלו. גיליתי שהמעסיק שלו לא הפריש לו תוספת מסוימת, והחבר בכלל לא שם לב לזה. בדיעבד גילינו שהוא הפסיד למעלה מ-40,000 ש"ח, רק כי הוא לא בדק את תלוש המשכורת כמו שצריך. כאב לי הלב. פעם אחרת חסר נוסף סיפר לי שהוא מתחיל עבודה חדשה, וביקש להבין קצת יותר על הפנסיה – אז ישבנו שעה-שעתיים וסיפרתי לו מה שהוא צריך לדעת. חברי כפר הסטודנטים שהייתי שותף בו ביקשו הרצאה לחבר'ה על התנהלות כלכלית, אז זרמתי. מפה לשם, יותר ויותר אנשים רצו להיעזר בי. פתאום הבנתי – דווקא בגלל שאני לא מגיע מהתחום וזה לא בא לי טבעי, קל לי יותר לעזור לאחרים. אם הייתי מבין בצורה אוטומטית את כל מה שאני יודע היום, לא בטוח שהייתי מצליח להעביר את הידע הזה לאחרים.

ישבתי עם מוריה והחלטנו שאני מפתח את הצד הכלכלי בחיי אפילו יותר. נרשמתי ללימודי ניהול ההון האישי וליווי כלכלת המשפחה, ומהר מאוד הבנתי באיזה תחום אני רוצה לעבוד בחיים. ההבנה שבכמה פגישות אני מסוגל לעזור לאנשים בסכומים דמיוניים של מאות אלפי שקלים היכתה בי. זה היה מדהים.

באופן טבעי, התחלתי לעזור לאנשים שנמצאים במצוקה כלכלית. עזרתי למשפחות לצאת מהמינוס ולחסוך לילדים, לשבור הרגלים של עשרים שנה ולהפסיק לקנות בתשלומים, להתחיל להשקיע סוף סוף אחרי שנים של ישיבה על הגדר.
אני זוכר בצורה בהירה מאוד משפחה אחת – שישה ילדים, זוג בני 40-45, עם הכנסה יפה – עשרים וחמישה אלף שקלים נטו, כל חודש. שניהם בריאים ועובדים, גרים בדירה משלהם ומגדלים משפחה לתפארת. רק שיש סוד אפל שרובץ על המשפחה – חוב לא מנוהל בגובה 600,000 ש"ח, שרק הולך ותופח מיום ליום.

אני זוכר שמה שהכי תפס אותי בסיפור הזה הוא שבעצם לא היה שם שום סיפור. לא מחלה של ילד שדרשה משאבים עצומים, לא פתיחת עסק שכשל, לא חתימת ערבות לבן-דוד שנעלם עם הכסף. כלום. פשוט התנהלות לא טובה שנמשכה קרוב לשני עשורים, וזהו.

התהליך איתם היה כואב. הם היו אמיצים. הגלדנו הכנסות וקיצצנו בהוצאות. ביטלנו הוראות קבע ועקבנו אחרי כל שקל. זה היה ארוך והיו רגעי ייאוש, אבל בסוף הצלחנו. בניתי עבורם תכנית שבמסגרתה, אם יחסכו שקל לשקל בשמונה השנים הקרובות, הם ייצאו מהחובות.

בנסיעה מצומת גוש עציון, שם נפגשתי איתם בפעם האחרונה, הביתה, הייתי לא רגוע. בהתחלה לקח לי זמן לזהות למה. הרי יש כאן זוג ששקע עמוק יותר ויותר, וברוך השם הצלחתי לעזור להם. מה יותר גדול מזה?
החמיצות לא עברה לי גם כשחניתי ליד הבית. מוריה עוד הייתה ערה.
ואז זה היכה בי: אם רק הייתי פוגש אותם שני עשורים קודם, החיים שלהם היו נראים אחרת לגמרי.
במקום להתמודד עם חובות, הם היו מנהלים השקעות.
במקום מריבות על כסף, הם היו מתכננים יחד את החופשה המשפחתית הבאה בסכום שחסכו אליו מראש.
במקום למרוט שערות מהיום שבו הבכור שלהם יביא כלה הביתה, הם היו מתרגשים לראות אותו גדל ומחכים כבר לנכדים.

הרבה יותר קל להתחיל נכון מאשר לשנות הרגלים רעים שטבועים בנו כבר עשרות שנים. הרבה יותר אפקטיבי ללמוד כבר בשנות העשרים איך להשקיע, מאשר להתבאס כשאתה בן 40 שפיספסת את הגל.
אפקט הריבית-דריבית, הפלא השמיני בתבל שיכול להפוך כל אחד מאיתנו למבוססים כלכלית אם רק נפעיל אותו כמו שצריך, מאבד מהכוח שלו אם נזכרים בו רק בגיל 50. ההבדל בין שקל שמושקע בגיל 25 ובין אותו שקל שמושקע בגיל 45 הוא עצום.

דוגמה להמחשה – אם השקעתם 100,000 בגיל 25, וקיבלתם 7% תשואה לשנה (ממוצע התשואות בשוק המניות האמריקאי), אתם תגלו שבגיל הפרישה יש לכם למעלה משני מיליון שקלים(!) .
אם השקעתם בדיוק את אותו סכום בגיל 45, תחת אותם הנחות יסוד, תקבלו בגיל הפרישה רק 542,000 , כלומר רבע מהסכום.

אותו כסף, אותה תשואה – אבל התחלתם מאוחר, אז פספסתם את הרכבת. תמיד אפשר לשפר ולשנות, אבל זה יהיה הרבה הרבה יותר קשה.

ולא מלמדים אותנו את זה בשום מקום. יש לי לקוחות עם תואר שני בכלכלה ותואר שני במנהל עסקים, שלא יודעים איך עובדת קרן פנסיה כי אף אחד לא לימד אותם.
אנחנו מסיימים 12 שנות לימוד בלי להכיר את המושגים הכי בסיסיים שישפיעו על החיים שלנו מבחינה כלכלית.

חזרה לסיפור:

עם אותה תובנה שהיכתה בי אחרי פגישת הסיכום שלי עם הזוג הנפלא בגוש עציון, הפסקתי לקבל לקוחות חדשים. תליתי על המשרד שלט וירטואלי עם הכיתוב "סגור. בשיפוצים" וחשבתי איך אני נותן מענה לזוגות צעירים – זוגות בתחילת הדרך המשותפת שלהם בעולם הכלכלי, זוגות בלי חובות משמעותיים ובלי הון עצמי גדול, פשוט זוגות שרוצים להכיר באילו בורות לא ליפול ואילו יתרונות יש למציאות הכלכלית להציע להם.

ישבתי חודשיים וחשבתי. כתבתי ומחקתי, התייעצתי המון. שוחחתי באותם שישים ימים עם למעלה מ-150 זוגות צעירים, כדי להבין מה הכי חשוב להם בהתקדמות הכלכלית ואיך אפשר להגניש להם את החומר בצורה שתהיה נוחה, נעימה, ויישימה (כי אם לא יישמנו – כלום לא שווה).

בסיום אותה תקופה בניתי את תכנית הליווי שלי. זו תכנית מקיפה שעוזרת לזוגות צעירים לעשות סדר כלכלי בחיים שלהם, ולהבין איך לרתום את כל הכלים הזמינים לרשותם (פנסיה, קרן השתלמות, נדל"ן, חסכונות שוטפים, השקעות עצמאיות בשוק ההון, ביטוחים ועוד) כדי לנווט את החיים של המשפחה שלהם אל עבר המטרות והערכים שלהם. 

התכנית הזו שינתה את החיים של הזוגות שהשתתפו בה. אני יודע שזה נשמע דרמטי, אבל זו האמת. מוזמנים לשמוע את הסיפורים שלהם בעצמכם (יש ביוטיוב ובפייסבוק, יעלו עוד בקרוב). עכשיו אני מתאמץ מאוד כדי שכל זוג צעיר במדינה יוכל להנות מהתכנים האלה ולסדר את כל ענייני הכסף בחיים שלו בשישים ימים.
אין פה קסמים ואין סודות – יש כאן רק ניהול נכון של המשאבים שלכם וידיעה חדה-כתער של כל מה שרלוונטי כדי שהחיים שלכם יהיו מסודרים מבחינה כלכלית.

תמשיכו לעקוב, יש הפתעות בדרך.

תודה שאתם איתי,
צוריאל.